גיאורגיה אהובתי – יומן מסע משלחת צמחי מרפא

עוד על עלילותי בגיאורגיה תוכלו למצוא בחלק א’ שבבלוג
על הזמן החסר תקדים שלי ושל מיכאל והזכות הגדולה לטייל ביחד בארץ הכל כך יפה הזאתי.

לאחר כ11 ימי טיול שלי ושל מיכאל,
נתנו חיבוק גדול, הוא חזר ארצה ואני התחברתי למשלחת צמחי מרפא שהגיעה מהארץ שהוציא לא אחר מאשר ניר אברהם יחד עם בועז צור המוכשר וקרן פטר המדהימה במטרה להכיר את הצמחייה השוכנת בקווקז לעומק ועל הדרך להעשיר את הידע ההרבליסטי והבוטני של כ20 משתתפים.

לשמחתי,
ניר אברהם האחד והיחיד הוביל אותנו למקום שעוד לא טיילתי באזורו באזור הקווקז הישר לתוך כפר קורושה לביתה של האחת והיחידה מרינה, מקומית שפתחה את ביתה אלינו ודאגה לכל הצרכים שלנו בטיול הזה.

אני בקרוב אתחיל לנסות ולתאר את החוויה שעברה עלי במהלך העשרה ימים הנוספים שמה,
אך אני באמת חושבת שמילים לא רלוונטיות כאן ואת התחושות ומלאות הלב מילים רק יקטינו.
די מהר צללנו פנימה,
כמעט כל בוקר התחלנו ביער המתוק שלצד הגסט האוס, נפערים וחסרי מילים לנוכח עוצמתו של היער, סודותיו והקסם השוכן בכל פינה.
זכינו לפגוש את היופריזיה – צמח שעבורי לא היה בשימוש לפני כן אך אין לי ספק כי בקרוב יהפוך לאחד מהקרובים אלי – יופריזיה מטפלת בעודף נוזלים באזור הפנים- בין אם זה שק דמעות מלא מידי שיוצא משליטה (תתפלאו אבל יש דבר כזה חח) עד לאלרגיות, נזילות מהאף וקדחת השחת.
היא קטנה ועדינה כל כך וקשה לפספס את הפרח שלה שנראה כמו עין יפייפיה שמסתכלת מכל כיוון.

זכינו להכיר נפית קווקזית יפייפיה,
וגם יופטריום קנאבניום מדהים אותו הפכנו לדבש ריחני ומדהים,

פקעות ורדים אדמדמות ועסיסיות, ומרבדי כתמות צהבהבות בעלות שורש רב שנתי ואפקטיבי!

ואיך לא.. אכילאה אלף העלה

בכבודה ובעצמה,
הרגשתי שזה כמו לפגוש מישהי מאוד מפורסמת ולגלות שהיא סופר נחמדה ונעימה ומסבירת פנים.
כזאת היא, לבנה וצחה, מזדחלת לה מפה לשם ושם לפה, מביאה כמו טיפות מזל לקרקע ומענגת את העיניים ביופיה.

בועז סיפר על כך ששמה הגיעה מאכילס, האגדה מספרת שהטבילו את גופו במי אכילאה, חוץ מאת העקב שלו, וכך קרה שהעקב הפך לנקודה רגישה שלו (עקב אכילס). מאותו הרגע הוספתי לפרקטיקה מדיטציה היומית שלי להיטהרות – במקום שטיפה של מים – התעטפות בתוך פרחי היפים של האכילאה והופתעתי לגלות איזו תחושת טיהור מדהימה אני זוכה לקבל ממנה.
כל כך מרגש להכיר צמחים בביתם הטבעי.

עוד זכינו לפגוש את הארקטיום לאפה שהשאירה עלי חותם משמעותי,

את הקומפרי המדהימה והמאחה כל (אפילו הצליח לעזור לי באיחוי מלא של פצע מאוד מרגיז שסחבתי 6 חודשים!), את פטריית הצ’אגה, דיגיטליס, כלדוניום, טנסטום(בן חרצית), שבטבטים פרה היסטורים ואפילו טיון השמש – אחד הצמחים שהכי בשימוש אצלי במעבדה מאז הקורונ

לשמחתי הגדולה פגשנו את האחת ולא אחרת, ארטימיסיה וולגאריס בכבודה ובעצמה. שהפתיעה אותנו במראה החיצוני ובטעמה (כביכול ציפינו ליותר..) אך נשארנו ספיצ’לס ליכולות האנרגטיות העוצמתיות שלה. וואו!

אך שום דבר לא השאיר אותנו מוכנה לאלקימילה היפה.

צמח מרפא עדין ורגיש שבאקדמיה משקיעים בו בדיוק 2 דקות במהלך המצגת ולא כל כך נותנים לה את הכבוד הראוי לה, וברגע האמת במפגש איתה גילינו אישיות מיוחדת במינה.
רק להתבונן בה, במבנה העלה, ביכולת שלה להחזיק את המים –
כמו הקדושה שהיא מחזיקה לאלמנט המים פשוט ראוייה להערצה.
היא החברה הטובה ביותר של האישה – מחזקת רחם, מעולה לדימום אחרי לידה, לקרעים ותקיעות דם תומכת במצבי פוסט טראומה נשית. קרן מספרת שהיא הצמח האידיאלי לקחת במשכב לידה 6 שבועות לאחרי הלידה כדי להשיב הכל למקומו.
התרגשנו איתה והמים שבו לזרום ולמלא את ליבנו. אחד הצמחים שאני הכי מחכה להשתמש בהם בקליניקה.

ואיך לא…יצאנו למסעות מרגשים מתחת לעץ הייזל – הלוא הוא הלוז, בין פיות ושדונים מצאנו הזדמנות לנוח ולהרפות- ועד למסעות עם עם הביצ’ – עץ האשור העוצמתי הגדול והחזק שמלמד שיעורים גדולים בביקורת עצמית, שליליות וגאוותנות.