ינבוט השדה – לא מה שחשבתם – כל מה שרציתם לדעת על ינבוט השדה ולא ידעתם את מי לשאול 🙂
ניצלנו את יום שבת להסתובב באזורי מעזבות בשולי קריית שמונה בחיפוש אחר ינבוטים חמודים.
אוקטובר,חם, רגע לפני שהגשמים מגיעים, זה בדיוק הזמן ללקט את הפירות שלו.
בגדול, בואו נשים את הדברים על השולחן
מדובר באחד הצמחים המרגיזים הקיימים שם בחוץ, מטרד סביבתי גדול,
לא אגזים ואומר שהוא לא רחוק מהיבלית באגרסיביות שבו משתלט על צמחים, בעוצמה ובחוזק שלו…ואולי אפילו גרוע ממנה. האומנם?
בואו נצלול לעומק של ינבוט השדה…
ינבוט השדה ממשפחת המימוסיים הינו בן שיח קוצני נפוץ מאוד בעמקים, תראו אותו בעמק הירדן, החולה ובערך בכל שולי שדה חקלאי ברחבי הארץ(במקרה הטוב בשוליים, במקרה הגרוע יותר משתלט על כל השדה…).
הוא נמוך יחסית, עלים מנוצים פעמיים, בחורף משיל את עליו, ובעונה הזאת מוציא פרי מוזר, בצבע חום, בעל מרקם משונה, ריח פטרייתי, כאשר כל פרט של פרי נראה אחרת מהפרט שלידו.
הינבוט מצמיח מערכת מסועפת וחזקה במיוחד של שורשים שיכולים להגיע עד ל20 מטר פנימה לתוך האדמה!
אין אפשרות לעקור את הצמח, גם לרסס אותו כנראה לא יעזור, הוא פשוט כל כך חזק! (לעיתים שורש אחד מוציא שיחים במרחקים כה גדולים אחד מהשני שקשה להאמין שהם בני אותו שורש!)
וזה מה שהפך אותו לאחד הצמחים השנואים ביותר על החקלאים…
ועם כל זה… מה גרם לי ללקט אותו ביום שבת החם הזה? שאלה טובה..
בצורה הקלאסית שלו הוא אהוב מאוד ומוכר על ידי לקטים וחובבי בישול כאבקת מרק עוף בטעם פטריות.
רוני ושי חברי המוכשרים וחובבי המטבח משתמשים בו למרקים, תבשלים ונזידים מזינים וטעימים.
מלקטים את הפירות, במידה וזקוקים לעוד רגע להתייבש ניתן לייבש מעט בשמש על רשת(עש שהם ממש מתפוררים בקלות..), הכי טוב לקלות אותם קצת בתנור על חום נמוך ועם דלת פתוחה ולהנות מהריח המופלא בכל הבית.
ואז לטחון לאבקה, אפשר בנינג'ה, לשמור במקפיא ולהשתמש בעת הצורך.
רעיון לדוגמא הוא פסטת שמנת-קשיו עם ערמונים, מרווה ורוטב ינבוטים חגיגי (עופו עם הדמיון לאן שרק תרצו…)
עוד גיליתי שהינבוט משמש כתחליף לקפה – וניתן לשתות אותו ולהנות מהארומה המיוחדת שלו.
במו כן ניתן להחמם קצת בסאג או אפילו על האח ולנשנש ממש כמו ערמונים (צחקנו שזה הערמונים הארץ ישראלי הקלאסיים..)
אבל עם כל הכבוד לינבוט כתבלין ומאכל… זה לא הספיק לי, חיפשתי עוד..
שאלתי את עצמי..איך יתכן שצמח כל כך חזק, כל כך עוצמתי, ששורד באומץ את הקיץ הישראלי ומביא לעולם פירות בתקופה כל כך לא פשוטה- מסתכם באבקת מרק פטריות?
ביקשתי לגלות מידע נוסף על הרפואות שלו..והייתי די מופתעת מהממצאים..מוכנים?
מסתבר שהינבוט מוערך בקרב ערבי ארץ ישראל והבדואים החיים כאן מאוד, ולמדתי לא מעט עליו דרך ניסים קריספל שזכה ללקט מידע כה מעניין על הינבוט.
מצאתי מרשמים שונים על הכנת רפואה לטחורים הכוללים את העלים והגבעולים של הינבוט יחד עם תאני בוסר בצורה של עשן לכיוון האגן.
כמו כן גם רפואה לכוויות (לכתוש את העלים והגבעולים של הינבוט יחד עם שמן זית או חומץ ענבים ולמרוח).
רפואה נהדרת לצאן ובקר לאחר המלטה – לשים את ינבוט השדה מושרה בתוך מים ולתת לאם לשתות על מנת לגרום לשלייה לצאת במהירות ובקלות.
ואם כבר הצלחתם להוציא שורש או לפחות חלק ממנו דעו לכם כי יכול להיות רפואה טובה עבור הסובלים מכליות ובדרכי השתן, סוכרת ומחלות עור.
רבות קראתי על טיפול בצרעת(מחלת עור) עם נוף צמח הינבוט (כן גם השורש) וגיליתי ממש שמכנים אותו בערבית "עץ המצורעים". בנגב הבדואים כותשים את הפירות, מבשלים במים מוסיפים מלח רב ושמים על פצעים קשים במיוחד ששום דבר אחר לא הצליח לעזור. גם להרפס שפתיים.
מרשים מאוד..
ולסיום.. מסתבר שיש כאלו שדווקא מברכים על הגעתו של הינבוט לשדה,
מסתבר שאצל הערבים הינבוט הוא אות לסימן טוב, זה אומר שהאדמה היא טובה ובריאה.
עד לכאן,
ינבוט השדה והרפואה שהוא מביא לעולם מעבר להיותו אבקת מרק פטריות 🙂
אז מה אתם הולכים לעשות עם הינבוט ?
תודה רבה לניסים קריספל ולידע הרב
שקיבלתי ממנו על הצמח הזה ועוד רבים אחרים.
אור