טיון דביק – אחת המתנות הכי גדולות שקיבלנו מהאדמה
על אהבתי האינסופית לטיון דביק
שמעו סיפור
לפני בערך חודש בעוד משוטטת בטיול השנתי אל ההיפריקום ברמת הגולן
אני מרימה כמה עלים מהאדמה ואווץ
צרעה גדולה ושמנמנה שנחה לה צהריים בין העלים נבהלה ממני ועקצה אותי
שלפנו את העוקץ אבל תוך רגע הגוף שלי שסבל בעברו מהצטברות גדולה מידי של רעילות צרעות ודבורות התנפחה ברגע.
האצבע שלי הפכה לקבב שלא תבייש אף חובב קבבים
היד התנפחה
והפלא ופלא גם בית השחי והחזה.
יומיים שלמים סבלתי מתגובה חריפה ולא נעימה, בצקת קשה וחוסר כיף.
אחרי יומיים נזכרתי שאני הרבליסטית
וחיפשתי סביבי את היצור המושלם לסיטואציה
מצפן הצמחים הפנימי שלי הוביל אותי למעלה הגבעה
בין האבנים
שמה מצאתי אותו
הטיון הדביק
אני תמיד נהנת לשבור סטיגמות ולספר שאת צמחי המרפא הגדולים ביותר נוכל למצוא בין חריצי המדרכות, ליד פחי הזבל, במעזבות, בשולי השדות
עזבו אותכם מסיפורי פרח לב הזהב הדורשים מאמץ אינסופי כדי להגיע אל הצמח המרפא.
האמת היא שדווקא שם יתחבאו הצמחים המופלאים ביותר…
והדוגמא הקלאסית והכי טובה שיש לי לתת לכם הוא הטיון הדביק
אותו הצמח שכנראה אם אעצור לידו ואראה לכם אותו תגידו לי "אההה זה?, הוא בכל מקום בדיוק השבוע נסיתי לעקור אותו!"
חדל בעקירות מיותרות והחלו בחיתוכים והשריות בשמן
מדובר בצמח מרפא כל
אותו הצמח שאחרי חצי שעה בו הנחתי אותו ככה כמו שהוא על אצבע הקבב שנהייתה לי שכחתי שהייתה שם עקיצה ותגובה אלרגית.
אותו צמח שראיתי בעיינים שלי איך הציל ילדה מתוסכלת מאטופיק דרמטיטיס חריף ואיפשר לה לישון בלילה בלי להתעורר בלי סוף ולהתגרד
אותו צמח המכונה צמח 40 המחלות
ואני בכלל קוראת לו צמח 40 אלף המחלות
אותו הצמח הזה
העשב העיקש הזה
הוא אחד המתנות הכי טובות שהאדמה שלנו נתנה לנו…
הטיון הדביק הינו צמח בין למשפחת המורכבים זאת כמובן אפשר לראות לפי הפריחה היפה שלו
מקור שמו ערבי – מכך שהוא גדל בדרכ על אדמה קירטונית חווארית (ארד א טין) ומכאן שמו.
נפוץ מאוד מאוד בארצנו היפה וזה בדיוק הזמן שלו למלא כל פינה בירוק שלו. בשלב מאוחר יותר יביא לעולם פריחה צהובה שתכסה את העיינים בצהוב.
מדברים על הטיון הרבה פעמיים בהקשר של האגדה היוונית להלנה היפה –
שגרמה למלחמה על העיר טרויה שם מצאה מקלט עם האהוב שלה,
נאלצה לחזור לבעלה שפחות הייתה מעוניינת בו. כשנפגשה עם בעלה היא פרצה בבכי רב
ומדמעותיה עלה הטיון – הנושא את שמה וגדל על דמעותיה –
בזמן הקיץ כשכל הצמחים נובלים מתעורר הטיון ונותן לה את תקוותו.
מבחינת רפואה הוא בן הגדולים ביותר
מבחינה חיצונית לכל פצע פתוח, כאבי שרירים וכאבי פרקים, בצקות, מכות יבשות, טחורים, אקנה, נשיכות בעלי חיים, עכבישים נחשים,שברים,עור יבש וכו ועוד ועוד ועד אינסוף
אסף הרופא מספר עליו שהוא מרפא כל שחין.
מבחינה פנימית הוא גם פלא גדול –
לטיפול בלחץ דם וסוכרת, לפתיחת דרכי נשימה, ריאות ונזלת
לטיפול בגאוט,בעיות חניכיים
ואפילו יש שמספרים שהוא מרפא גם עקרות נשים.
יש בו המון פלבנואידים (נוגדי חימצון ונוגדי דלקת)
אזולן שהוא משכך כאבים נהדר וקמפור שמזרים את הדם. הרבה טאנינים מכווצי רקמות וכמובן המון שרפים שניתן להרגיש אותם היטב כאשר נוגעים בו ומרגישים את הדביקיות שלו.
צמח שמאוד דומה לו הוא טיונית החולות שהיא נחשב מין פולש בישראל, הפרחים מאוד דומים אך העלים של הטיונית רחבים יותר וביצתיים והיא רפואה מדהימה לטראומות חיצוניות.
מתכון למשחת טיון דביק נהדרת :
לקחת כמות נדיבה של עלים לקצוץ היטב
ולהשרות בשמן זית איכותי (שיכסה את הכל פלוס קצת)
ולתת לשמן לעמוד לפחות שבועיים במקום חשוך יחסית.
לאחר מכן לסחוט היטב עם חיתול בד
לקחת את השמן שנוצר
ולבדוק מה הכמות שהתקבלה.
ולברר כמה זה 15% מהסך הכללי
לצורך הדוגמא יצא לנו 100 מל של שמן טיון דביק
ניקח 15% מתוכו זה 15 גרם
נמיס שעוות דבורים (דונג) בבן מארי לפי הכמות של ה15%
לאחר שנמסה נוסיף את השמן ונערבב בבן מארי עד שהכל הופך לשמן אחיד וירוק
נמזוג לתוך צנצנת ונחכה כמה רגעים
עד שיתקשה ויתמצק.
נשתמש כמה שנרצה בעת הצורך. תוקף כשנה.
בהצלחה !
הפוסט הזה נכתב בהשראה מהידע הרחב של ניסים קריספל והפרק המופלא שלו על הטיון הדביק
ומשלל מחקרים ומידע שאספתי.
רפואה טובה מהטיון הדביק וממני 🙂
