תפריט
האלון מורה גדול לאמונה
ביער רחוק, מזמן מזמן, במקום בו אין אנשים כמעט
בימים שאולי היה פה יותר טוב
חי אלון בודד וחביב
בחורפים הגיעה הזלזלת שזרה אותה סביבו חיבקה חזק בלילות הקרים והייתה לחברה טובה ואשת סוד מופלאה.
באביבים הצטרפה הקידה
רקמה איתו סיפור אופטימי של שובבות וצחוק עד השמיים. והעלתה לו את המורל שבעתיים.
בקיץ האשחרים נתנו פרי
הביאו לאלון הבודד את המתיקות של החיים במיטבה את הזכות לזרוע חלומות באדמה ביחד במעשה אהבה.
ובסתיו שרו איתו הסרפדים את שירו המתוקים,הזכירו לו ימים פשוט מופלאים.
היה זה אלון בודד שאף פעם לא הרגיש לבד. הוא היה שמח ובשמחתו משך אליו אלפי סיפורי חברות מופלאים ומרתקים.
הימים עברו, המחזוריות המשיכה
את עונות השנה רק אלוהים יכול לעצור
באחד מימי הקיץ החמים
ניצתה להבת אש קטנה ורחוקה והביאה אל האלון והאשחרים ענני עשן שחור שכמוהה לעולם לא ראו.
בסקרנות התבוננו האלון והאשחרים ושאר בני היער באותה להבה יפייפיה שמשתרעת ומתרחבת עם כל נשימה
הם לא כל כך הבינו על מה כל ההמולה
אך מרגע לרגע הלהבה מתקרבת לכיוונם
האש שורפת בדרכה את כל צמחיית היער
והאלון הוא מתבונן בתדהמה
ופתאום מתוך השורשים כל הדרך דרך גזע העץ
העלים והבלוטים
חוויה חדשה משונה ואף לא נוחה
האלון לראשונה מרגיש פחד.
נבהל מאוד מחוסר הנוחות, רוטט חזק בענפיו ובעליו
“אני מרגיש שמשהו רע עומד לקרות”
אמר האלון לאשחר
ומתוך הלחץ והפחד רטט הוא היטב בענפיו עד שהפיל לאדמה את כל בלוטיו.
האשחר בתגובה לא הצליח להוציא הגה,
רק פלט טיפות של מים מהעיינים,
והחזיק את ענפיו של האלון חזק חזק
הלהבה אט אט מתקרבת ושורפת בדרכה כל שראתה
רווית עשן חסרת כל פחד
מתקרבת אל האשחר ושורפת אותו בין רגע.
את צעקותיו האחרונות אף אחד לא ישכח.
האש מתקרבת אף היא אל האלון ומתחילה לשרוף את גזעיו התחתונים
האלון חווה פחד מוות בשארית כוחותיו מסתכל לאבא שמש שבשמיים ומבקש עזרה
“אבא שמש, בורא האור,בורא המים השמיים והאדמה אני מפחד כל כך בבקשה עזור לי”
שערי שמיים נפתחו לקולו של האלון ובתגובה מספרים לאלון
“אלון אהוב, אלו ימים קשים, אל תדאג אני תמיד איתך האש הזאת באה ללמד אותך את סוד האמונה.
האש המשיכה לרקוד בלהבתה טיפסה מעלה אל האלון ואפילו בעוצמתה שרפה את ענפי הזלזלת של השנה שעברה.
והאלון, האלון בחר באמונה.
המשיך להביט למעלה לשמיים, לאפשר למוות לקרות, לגרוע מכל להתקיים.
נשם נשימה עמוקה ואפילו התרווח.
האמונה אכן מסלקת את הפחד.
בשלב מסויים הגיעה רוח ואפשרה לאש להמשיך במסעה.
גוף האלון נשאר מפוחם אך עליו נשארו ירוקים. כי איפה שיש אמונה יש חיים.
האלון הביט באש מתרחקת ולאט לאט נכבתה.
משהו בלב של האלון נשבר שם באותו יום,
אך ברכתם של השמיים האירו אור אינסו, בתוך ליבו של האלון. מכוחות האמונה והזמן האלון מצא את הדרך להמשיך את החיים.
עורבני שעבר שם בסביבה יום אחד הטמין את בלוטי האלון שהתפזרו באותו היום
ואחרי כמה שנים באו לעולם ילדי אלון יפים וצעירים.
ובקשר לאשחר אתם בטח שואלים
ניצן ירוק הפציע בין ענפיו המפוחמים
הזכירה לאלון שבלי אמונה אין משמעות לחיים.
הזמן עבר
הימים חלפו
העונות השתנו
האלון הבודד כבר לא בודד
יש לו משפחה גדולה ורחבה של אלונים
ואפילו מצא לאישה את האלונה
יש סביבו עשרות אשחרים ושלל חברים והוא שלו כמו שלעולם לא היה
כי היום יש בו אמונה 🙂
תהיו טובים לעצמכם ותזכרו ששומעים את התפילות שלנו למעלה 🙂
