סמבוק שחור: העץ של הסבתות של אירופה בחורף

היי אהובה,
תכיני לך משהו חם לשתות ובואי,
כי היום אני רוצה לספר לך על עץ אחד
שאני פשוט מתה על הסיפור שלו 🤍

בואי איתי רגע לכפר קטן בצפון אירופה, לפני מאות שנים.
אישה יוצאת לכרות ענף מעץ סמבוק שחור.
והיא לא מרימה גרזן ככה סתם.
היא נעמדת מול העץ, מורידה את הכיסוי מהראש,
ומבקשת רשות.

למה?
כי בתוך העץ, כך האמינו, גרה אישה.
אמא הסמבוק.

קודם כל, נכיר אותו

סמבוק שחור, Sambucus nigra, ובאנגלית Elder או Elderberry.
שיח גבוה או עץ קטן, שהבית שלו הוא אירופה, צפון אפריקה ודרום-מערב אסיה.

באביב הוא מתכסה במטריות של פרחים לבנים קטנטנים, ריחניים,
ובסוף הקיץ הם הופכים לאשכולות של פירות סגולים-שחורים
שמשתלשלים מהענפים כמו עגילים.

ותביני, עובדים איתו בעיקר עם שני חלקים:
הפרחים, והפירות הבשלים.
לא סתם אני מדגישה את זה. לשאר העץ יש פנים אחרות,
ועוד רגע אספר לך.

אמא הסמבוק

בדנמרק ובסקנדינביה קראו לה הילדה-מוֹר (Hylde-Moer).
היא גרה בין הענפים ושומרת על העץ כמו סבתא על הנכדים שלה.
מי שכרתה ממנו בלי רשות, או בנתה ממנו רהיט,
הייתה מגלה שאמא הסמבוק הגיעה איתה הביתה. ולא לטובה 😏

אז ביקשו.
באחת הגרסאות שנשמרו, המילים היו בערך:
"גבירת הסמבוק, תני לי מעצך".
ואם העץ שתק, זו הייתה ההסכמה שלה.
רק אז מותר היה להתחיל.

אני אוהבת את המנהג הזה כל כך,
כי זה בדיוק מה שאני תמיד אומרת על ליקוט:
לא לוקחים מהאדמה בלי לבקש, ולא הולכים בלי להגיד תודה.

והסמבוק גם שמר על הבית.
באנגליה שתלו אותו ליד הבקתות, ממש ליד הדלת האחורית,
כדי שרוחות רעות לא ייכנסו.
תלו את העלים שלו על הדלתות ועל החלונות,
ועץ סמבוק שצומח ליד הבית נחשב לסימן טוב.

ועכשיו הקטע שאני הכי אוהבת.
ב-1844 כתב הנס כריסטיאן אנדרסן אגדה בשם "אמא עץ הסמבוק".
ילד קטן חוזר הביתה עם רגליים רטובות ומצטנן.
אמא שלו מכינה לו תה סמבוק,
ומתוך קנקן התה צומח שיח פורח,
ובתוכו יושבת לה אמא הסמבוק.

גם באגדה, תשימי לב,
הסמבוק מגיע בדיוק כשמצטננים.

ארון התרופות של החורף

במטבחים הכפריים של אנגליה, הסמבוק היה ארון תרופות שלם.
בספרי הצמחים הישנים הוא מופיע שוב ושוב בתור הצמח של ההצטננות.

את הפרחים חלטו ושתו חם, במיטה, מתחת לשמיכה,
כדי להזיע את הצינה החוצה ולישון שינה טובה.
את הפירות בישלו למשקה חם ומתוק ששתו לפני השינה,
ואת הפרחים בישלו בתוך דייסה, לימים של חום.

ומה אומר המחקר היום?
יש כמה מחקרים קטנים, וזה מרגש אותי כל פעם מחדש.
באחד מהם עקבו אחרי 312 נוסעים בטיסות ארוכות.
מי שלקחו תמצית פירות סמבוק ובכל זאת הצטננו,
חוו הצטננות קצרה וקלה יותר.
וסקירה מ-2019 שאספה ארבעה מחקרים כאלה
מצאה שהסמבוק הפחית תסמינים בדרכי הנשימה העליונות.

המחקרים עוד מעטים וקטנים,
אבל בקיצור, מה שהסבתות ידעו בכפר
המדע מתחיל לאט לאט לראות.

רגע לפני שרצות לעץ

הסמבוק נדיב, אבל צריך לכבד אותו, וזה חשוב לי מאוד:
• פירות לא אוכלים חיים. פירות חיים, ובמיוחד לא בשלים, עלולים לגרום לבחילה. תמיד מבשלות
• עלים, ענפים וקליפה לא נכנסים לסירופ. יש בהם הרבה יותר מהחומרים הרעילים
• מורידות את הגבעולים הירוקים לפני הבישול
• בהריון, בהנקה, עם מחלה אוטואימונית או תרופות קבועות: קודם מתייעצות

הסירופ שלי לחורף

לגזור ולשמור למתי שתצטרכי את זה ✂️

מה צריך:
• חצי כוס פירות סמבוק מיובשים
• 2 כוסות מים
• מקל קינמון וכמה פרוסות ג'ינג'ר, אם בא לך
• דבש

איך מכינות:
1. שמות בסיר את הפירות, המים והתבלינים
2. מביאות לרתיחה, מנמיכות, ומבשלות על אש קטנה עד שהנוזל מצטמצם בערך לחצי. הבית יתמלא בריח של חורף, את תראי
3. מסננות דרך בד, ולוחצות טוב טוב את הפירות
4. מחכות שהנוזל יתקרר לחמים, ורק אז מוסיפות דבש
5. לצנצנת סגורה, ולמקרר

ורק חשוב: דבש לא נותנים לתינוקות מתחת לגיל שנה.

ואם אין לך כוח לבשל...

אל תדאגי, אני כבר הכנתי בשבילך 🙂
במעבדת הצמחים אני מכינה סמבוק שחור בגליצרין,
סירופ עדין ומתוק שהילדים פשוט אוהבים.
הוא חלק מערכת החורף לכל המשפחה,
יחד עם המחזקת למבוגרים ודבש מרפא לגרון.
כל ארון הרפואה המשפחתי לחורף, בקופסה אחת.

ואם בא לך עוד צמחים לחורף,
הכנתי לך מתנה: וובינר על צמחי מרפא ומחלות חורף >>
ומפה בבלוג, גם סירופ האורנים שלי למערכת הנשימה.

ואם משהו בך נמשך לרקוח בעצמך,
סירופים, תמציות ומשחות מהצמחים שסביבך,
עם מה שיש בבית ומה שיש בגינה,
אמאדמה, קורס הליקוט והרוקחות שלי, מחכה לך כאן >>

ובפעם הבאה שתעברי ליד עץ סמבוק,
תעצרי רגע.
תבקשי.
ותגידי תודה.

רפואה טובה 🤍
אור

המידע כאן נועד להעשרה ולשיתוף ידע, ולא מחליף ייעוץ של איש או אשת מקצוע.

שתף :
עוד מעניין באתר:

סדנת רפואת
העשן הטוב




מבצעי נובמבר
35% הנחה


דילוג לתוכן